סוגים של חרדה ושיטות טיפול
"החיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תכניות" לרוב עצם העיסוק בסיפורים שהמוח מספר לנו מעורר או מייצר חרדה בפני עצמו. המצב מצריך בדיקה כאשר אנחנו מרגישים שזה עוצר אותנו מלחיות באופן שיהיה תואם לרצונות שלנו או מייצר הימנעויות בתחומים שונים:
"אני לא יכולה לעזוב אותו כי אשאר לבד" "אני לא יכול ללמוד כי אכשל" אם אסע תתרחש קטסטרופה נוראית"
"יש לי הרגשה לא טובה מישהו ימות" וכו'. רשימת הדוגמאות היא מגוונת וארוכה, בהתאם לאישיות של כל אחד וההתמודדויות הייחודיות לכל תקופה בחיים.
למרות שחרדה יכולה להיות פשוט חרדה סביב הקיום עצמו והיא לא תקבל הגדרה "מקצועית", אבל קודם כל חשוב לדעת מה הסוגים שקיימים ונחשבים למצבים יותר קליניים (שגם נעים על קו רצף של חומרה כזו או אחרת), שנדע לזהות איפה אנחנו בסיפור הזה:
כל אחד יחווה חרדה במהלך חייו, בעוצמה כזו או אחרת. זו עובדת מציאות שלא ניתן לחמוק ממנה וזה חלק בלתי נפרד מעצם היותנו אנושיים. רבים מהאנשים שחווים חרדה באופן נקודתי וגם כאלה שסובלים מכך, לא בהכרח יודעים שבזה מדובר וההשלכות יכולות להיות משמעותיות על איכות החיים.
תחושת חרדה יכולה להתגנב בסיטואציות מגוונות ולהתחפש למשהו אחר, כך שיהיה לנו קשה מאוד לדעת שזהו העניין.
תחפושת יותר מוכרת של חרדה בעולם ההישגים המערבי, היא דווקא הצלחה ועשייה נמרצת:
האנשים שאנו מכירים כמצליחנים שלא מפסיקים לעשות, למעשה עסוקים בעשייה קדחתנית כאסטרטגיית הימנעות מהתמודדות עם רגשות קשים או חרדה שעשויה לעלות אם ישבו רגע בשקט עם עצמם (אולי חרדה מכישלון, מחוסר משמעות, או פחד לחוש דחויים על ידי סביבה שדורשת הישגים).
המחיר הוא הישגים רבים ללא תחושת סיפוק ומימוש עצמי, מלווים בפחד מתמיד מכישלון. זה מאוד שוחק את המערכת הנפשית והפיזית, ויכול אף להגיע לפגיעה פיזית ממשית (אולקוס, סוכרת והתקפי לב). בדרך כלל אלו הם הטיפוסים שיגיעו לחדר מיון בבית החולים עם חשש שהם חווים התקף לב. למעשה מדובר בהתקף חרדה מסוג פאניקה. זו דוגמה אחת ועוד אזכיר אותה בהמשך בהקשר של התקפי פאניקה.
מפתיע אותי כל פעם מחדש לגלות עד כמה הידע בין אנשים הוא מצומצם בנושא של חרדות וחבל, היות וזו תופעה אנושית, שלא פוסחת על אף אחד. תחושת חרדה והעוררות הגופנית שמלווה התקף חרדה, הוא שריד הישרדותי חשוב עוד מימי האדם הקדמון, שבמינונים הרצויים שומר עלינו מפני סכנות ואף מניע אותנו להצלחה (עוד על המנגנון הפיזיולוגי של חרדה במאמר הקודם על ההבדל בין פחד לחרדה).
מצורפת סקירה קצרה על מספר חרדות מרכזיות ושיטות טיפול.
חרדה מוכללת
(Generalized Anxiety Disorder)
ההגדרה הכללית לחרדה מסוג זה , היא דאגה מוגזמת או בלתי מציאותית ,לתקופה של 6 חודשים לפחות, לגבי אירועים או פעילויות שגרתיות בחיים. למעשה אין מודעות לעוצמת הדאגה וגם אם יש, לא מצליחים להפסיק לדאוג. גורמים לכך יכולים להיות נטייה גנטית או סביבתית (חיקוי ההורה), אירועי דחק כגון מוות, מחלה, גירושין או שינויים. התוכן יכול להיות סביב של הדאגות יכול להיות סביב אסונות טבע (רעידת אדמה, התקפת, טילים, צונאמי), פחד ממוות של אנשים קרובים, או כל דבר שקשור לחיי היום יום.
החרדה הזו היא עקשנית היות והתכנים שלה למעשה סביב דברים שעשויים לקרות באמת, אך בסבירות מאוד מאוד נמוכה ומעבר לשליטתנו. הבעיה מתחילה שהחיים מתנהלים סביב החרדות האלה ביום יום עם אמונה שאסון ממשי עשוי לקרות בכל רגע.
אולי חלקנו מכירים ילדים "דאגנים" שכולם אומרים כמה הם בוגרים וחכמים, וזו באמת אחת הבעיות - שמדובר בסוג חרדה שלעיתים קרובות היא מנת חלקם של ילדים או אנשים אינטליגנטים. ככאלה, הם מבינים שהעולם אינו מקום בטוח באופן כללי, והמנגנונים החשובים של הכחשה או הדחקה לא עובדים טוב. מנגנוני הגנה אלה חשובים, וקיומם במידה סבירה עוזר לכולנו ביום יום, כדי שנוכל להתעלם ממידע מיותר ומדאיג בסביבה על מנת שנוכל לתפקד בעולם.
הסימנים האופייניים לחרדה מוכללת:
בתחום הרגשי - יהיו תחושת אי שקט, עצבנות, רגזנות ורגישות.
בתחום הגופני - תהיה תחושת עוררות פנימית, עייפות ונדודי שינה, רגישות לכאב, הזעה וקשיי ריכוז.
בתחום החשיבה - דאגנות בלתי נשלטת סביב מבחנים, מוות של קרובים, אסונות טבע, תאונות, כסף וכו'.
בתחום ההתנהגותי – פרפקציוניזם, צורך באישור מתמיד מצד הזולת.
הפרעת חרדה מוכללת בהופעתה הקלאסית קיימת אצל 5% מהאוכלוסייה, אך נראה לי שהיא יכולה להופיע בדרגות שונות גם אצל אנשים שזה לא יאובחן אצלם כהפרעה, ועדיין יחוו סבל רב שעשוי להקשות על תחושת הרווחה והיכולת להגיע להישגים.
אולי זה מה שהרבה מגדירים כ"פולניות": אנשים שדואגים ודרוכים רוב הזמן סביב נושאים יום יומיים, אולי נזהה זאת בנשים שצווחות בקול גבוה כשהילד קיבל מכה קטנה, או אצל גברים שיתחילו למנות בפנינו באופן נחרץ את כל מה שיכול להשתבש סביב משימה מסוימת.
בכל מקרה זו חרדה סה"כ הגיונית למי שיודע מה קורה בעולם, חלק מההקלה על הסימפטומים יכול להיווצר מתוך למידה והבנה שבעולם שבו אנו חיים לא יכולה להיות שליטה טוטאלית, כי יש יותר מידי שהוא מעבר לשליטתנו, (גשם תמיד יכול לרדת באמצע יום חורף שמשי ול"תפוס" אותנו בלי מטרייה).
ההבנה והקבלה של העובדה שהשליטה שלנו בחיים יכולה להיות אופטימלית בלבד, יכולה להיות מאוד משחררת.
יש צורך לפתח גמישות מחשבתית סביב העובדה שיש גבול למה שנוכל לשלוט בו, וזה יסתכם לרוב במה שקשור להתנהלות שלנו והעבודה העצמית שנעשה (ולא על איתני טבע, או אנשים אחרים שיש להם רצונות שונים משלנו). אם אנחנו עסוקים במידה מוגברת בניסיון לשלוט במה שבלתי אפשרי לשלוט עליו, אנחנו למעשה מכלים את הכוחות שלנו ונמנעים מלחיות ולהיות במה שקורה באמת כרגע במציאות שלנו, וזה יכול לפגוע בתפקוד והיכולת להגשמה בהרבה רמות.
הטיפול היעיל לכל סוגי החרדה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי לעיתים בשילוב של טיפול תרופתי בנוגדי חרדה שעוזר מאוד להשתחרר ממעגלי חרדה שהפכו לנוקשים ומקובעים במרוץ השנים (המערכת הרגשית שלנו מחבבת את מה שמוכר, ובדר"כ מתקשה להרפות מהרגלים ישנים גם אם הם לא משרתים אותנו נאמנה). הרבה פעמים טיפול תרופתי משמש כמעין "קביים" התחלתיים לשבירת מעגל החרדה, מה שיכול לאפשר התחלת עבודה ויצירת כלים להתמודדות בהמשך.
גם טיפולים קוגניטיביים מהדור השלישי שמשלבים תרגול מיינדפולנס שעוסק בשכלול יכולת הקבלה של הקיים, כולל מחשבות מטרידות מבלי לפעול על פיהן ולקבלן רק כמחשבות, עוזר מאוד.
ניתן להשתמש גם בביופידבק על מנת לאמן את הגוף ולשפר את רמת העוררות הפיזיולוגית בזמן חרדה ולשפר את תחושת השליטה הסובייקטיבית שמביאה לירידה בסימפטומים
פוביות
הגדרה
פחד מוגזם מאובייקט או סיטואציה הגורם להפרעה בהתנהגות ובשגרת החיים. פחד הופך לפוביה כאשר הוא הופך למתמשך ומוגזם, כאשר הוא מוביל לעוררות גופנית בעלת עוצמה שאינה תואמת את התגובה המצופה לפחד, וכאשר הוא יוצר מצוקה מתמשכת ומגוון של הימנעויות נלוות. קיימים סוגים שונים לדוגמה: קלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים), אירופוביה (פחד טיסות), אקרופוביה (פחד גבהים) המופוביה (פחד מדם ומחטים), חיות, מחלות.
איך זה נוצר? ישנו גירוי שמתקשר במוח למשהו לא נעים ואנחנו ננסה להימנע מלפגוש את אותו הדבר שמעורר פחד, על מנת להפחית את החרדה. וככה למעשה לא לומדים שגם אם נשאר עם אותו הגירוי ונתן לחרדה להגיע לשיא שלה ולחלוף, לא יקרה לנו כלום. ההימנעות הראשונית מחזקת את הסבירות שנמשיך להימנע מהדבר שמעורר פחד. הבעיה היא שזה עשוי להיות לעיתים משהו מאוד בסיסי שמפריע להתנהלות תקינה, כמו לעלות במעלית לדוגמה.
מחקרים מראים כי פוביות ספציפיות, אשר הופעתן היא המוקדמת ביותר מבחינת הגיל, הן גם בעלות המקורות התורשתיים הנמוכים ביותר, והיווצרותן תלויה באופן הרב ביותר בהשפעות סביבתיות. מחקרים אשר עסקו בתהליכים הקוגניטיביים אשר עומדים בבסיסן של פוביות ספציפיות גילו כי קיימות הטיות חשיבה אשר יוצרות אמונות לא אדפטיביות לגבי הגירויים או המצבים אשר מעוררים את הפחד.
במחקר אשר בדק הטיות קוגניטיביות בפחד מגבהים ניתן היה לזהות הערכת יתר של הסיכון ליפול מסולם ולהיפצע
גם התגובות לפחד אצל ילדים מופיעות בצורה שונה, כך למשל ילדים בגיל צעיר עלולים להגיב לפחד דרך בכי, התקפי זעם, קיפאון או הידבקות.
גם פוביית בעלי חיים וגם פוביית דם או פציעה מלוות בתגובה סובייקטיבית של מצוקה, אך בשונה מהפחד המתעורר לנוכח מפגש עם בעל החיים המפחיד בפוביית דם או פציעה מתעוררת תחושה סובייקטיבית חזקה של גועל ודחייה. לבסוף, גם בכל הנוגע לתוכן המחשבה המופיעה בפוביה קיימים הבדלים בין הפוביות השונות וזה עניין מאוד סובייקטיבי ואישי.
מחשבה קטסטרופאלית בפוביה מסוג קלסטרופוביה לדוגמא, לא ממוקדת רק בגורם הסכנה (פחד מחניקה), כמו במקרה של פוביה מבעלי חיים, אלא גם בחרדת ציפייה מפני הישנות הופעתה של החרדה (הפחד להשתגע) ובתחושות אשר מתעוררות בגוף.
חשוב לציין כי קיימים הבדלים בינאישיים מובהקים במערכות התגובה לפחד, לא רק בקרב אלו הסובלים מסוגים שונים של פוביות, אלא גם בקרב אלו הסובלים מאותו תת סוג של פוביה.
חרדת פרידה או נטישה
הגדרה
חרדה מוגזמת, שאינה תואמת שלב התפתחות, ביחס לפרידה מהבית או מההורים או מבן זוג.
תסמינים
אצל ילדים זה נפוץ יותר בגילאים 7-8. נראה מצוקה מוגזמת או התקפי זעם בזמן פרידה מהבית או מההורים.
פחד בלתי נשלט לאבד את אחד ההורים. פחד מוגזם שיקרה דבר מה שיוביל לפרידה מההורים (למשל-ללכת לאיבוד, שיחטפו אותי).התנגדות ללכת לבית הספר (School Refusal)בגלל ההכרח להיפרד מההורים.
פחד מוגזם להישאר ללא ההורים בבית או במקומות אחרים. תלונות פיזיות (כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש) בזמן פרידה מההורים.
אצל מתבגרים זה יתבטא בפעילויות בבית, ממשיכים להעזר באם לקניית בגדים ובכניסה לפעילויות חברתיות או בידוריות.
אצל מבוגרים נזהה את זה בטיפוסים שנגדיר כ"תלותיים" או דביקים, ועזיבה או פרידה עשויה לעורר תגובה רגשית חריפה ויציאה מאיזון (וזה כבר חרדת נטישה).
הסיבות לכך יכולות להיות עמוקות יותר, ומצריכות בדיקה וטיפול שעוסק בדפוסי ההתקשרות של האדם הסובל מכך.
הפרעת פאניקה
הגדרה
מדובר בחוויה של אימה וחוסר נוחות המתפתחת בהדרגה ומגיעה לשיאה בטווח זמן של עד 10 דקות, לכן רבים מבלבלים את זה בהתחלה עם התקף לב ומגיעים למיון בבי"ח. קיים עיסוק ופחד מההתקף הבא, עשוי לגרום לשינוי בהתנהגות ואף לאגרופוביה.
גורמים שעשויים להשפיע יכולים להיות אירוע מלחיץ, מוות, גירושין, מעבר מקום מגורים, טרור, מלחמה וכו'. ישנם גם גורמים גנטיים ותורשה פסיכולוגית.
תסמינים
דפיקות לב, פרפורים בלב, הזעה מוגברת, רעד, תחושות קוצר נשימה או מחנק, הרגשה של גוש בגרון, כאבים בחזה, בחילה וכאבי בטן, סחרחורת, תחושת עלפון, הרגשה של ניתוק מהגוף, פחד לאבד שליטה או להשתגע, פחד למות, הרדמות של אברים בגוף, גלי חום או קור.
חרדה חברתית
הגדרה
פחד מוגזם ממצבים חברתיים בהם יש לאדם סיכוי להיות מובך. יכול להיות כתוצאה של תורשה, ערך עצמי נמוך או חוויות לא נעימות בקבוצות.
יש פגיעה משמעותית באיכות החיים שיכולה לנבוע מבידוד חברתי, (אצל ילדים יופיע עם סירוב ללכת לבית הספר).
תסמינים
פחד קיצוני לפגוש אנשים לא מוכרים או מזה שאחרים עלולים לשפוט אותי.
המצב החברתי מעורר תסמינים של חרדה קשה בנוכחות אחרים (התקף דמוי פאניקה-גוף, חשיבה, התנהגות).
פחד לנאום, לאכול לפני אנשים, להשתתף במסיבות, לדבר בטלפון או לכתוב בפני אחרים.
הפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD - obsessive compulsive disorder)
הגדרה
מחשבות חודרניות ובלתי נשלטות או טקסים שהאדם מרגיש מחויב לבצע.
אובססיות
רעיונות, חרוזים, מחשבות רומינטיביות ("העלאת גירה" חשיבתית) המפרים את שגרת החיים.
קומפולסיות
טקסים או פעולות שהאדם מרגיש הכרח לעשות על מנת להפסיק את האובססיות או להשיג מטרה כלשהי. דוגמאות לטקסים-בדיקות, נגיעות, ספירות, סימטריה, שטיפה. ישנה פגיעה משמעותית באיכות החיים. אצל ילדים נראה קושי להתלבש וצורך לשאול כל דבר. מחקרי מוח מראים שינויים בגרעינים הבזליים האחראים לתנועות מורכבות.
יש להבחין בין אישיות כפייתית(OCPD – obsessive compulsive personality disorder) להפרעה: ההבדל המהותי (ויש עוד הבדלים שלא אפרט כאן), הוא בכך שמי שיש לו הפרעה, סובל מכך מאוד ומרגיש שבוי של המחשבות והטקסים (לרוב אלו גם יהיו אנשים מתפקדים מאוד ואף יעילים, הם דואגים להסתיר את זה). אדם שזה אישיותי אצלו, חושב שזה דבר טוב ושכולם סביבו לא טובים או קפדנים מספיק ומדובר באישיות מאוד נוקשה עם בעיות ביחסים בין אישיים.
מאמרים
